תלמיד מול מורה

שיעור יוגה פרטני הוא מקום בו יחסים מיוחדים נוצרים.

זה לא סתם עניין של כמות אנשים או נוחות, אלא זהו מקום בו נוצר מרחב עוטף, מוגן.

הכל מתחיל בצורך, בקושי כלשהו, המבקש מולו מבט מכיל וחומל וידע אשר יוכל להביא את אותו מבט לכדי מימוש, לכדי תמיכה אמיתית.

כאשר מתעורר צורך שכזה הקרקע הולכת והופכת לפוריה, מוכנה לקבל לתוכה זרעים של ידע וטכניקה עדינה, אשר ברגע שהם נזרעים, הם מתחילים במסעם החוצה דרך אותה הקרקע.

בתחילה הקרקע עוטפת את אותם זרעים, מכסה אותם בכובד רב – בתחילה יש תלמיד ומולו מורה – שני צדדים לאותה מטרה הניבטים זה לעומת האחר, מוכנים לפעול זה למען האחר.

בתחילה יש גוף ומולו זוג עיניים ולב.

אותם עיניים מביטות בגוף אשר מולן והלב בוחן אותו – מה צריך הגוף הזה? מה חוסם אותו? מה כואב לו?

בתחילה הזרעים נחים בתוך הקרקע, חשים אותה.

לאט ובהתמדה, הגוף הזה מתרכך ומגלה לאותן זוג עיניים ואותו לב שמולו עוד שכבה ועוד שכבה וצורך אחד מתחלף בצורך אחר.

לאט ובהתמדה, הגוף הזה, שהוא כבר לא רק גוף – מתמלא באוויר ומתרכך – יד מתרוממת ויורדת, שאיפה שמעמיקה, נשיפה שמתארכת, מחשבה שמתחדדת.

באמצעות כלים שונים, הגוף הזה מקבל מענה מדוייק – נשימה שמותאמת לצורך ספציפי, תנועה שמותאמת לאותה נשימה, צליל, הקשבה – כל אלו יוצרים עוד ועוד נקודות שעליהם נשען אותו גוף ובעזרתן הוא מתחיל בדרכו לעבר המקום שאליו הוא רוצה וצריך להגיע.

תלמיד מגיע עם קושי, מורה מגיע עם הבטחה – ביחד שניהם יוצאים למסע מרתק, שבמהלכו הקושי הופך לאתגר משותף, אשר בדרך לפתרונו מתגלים עוד רבדים ועוד שבילים המכוונים אותם להגיע לאותו מקום מיוחל.

האדמה תומכת בנבט, הנבט משתמש באדמה ויחד שניהם יוצרים משהו שגדול משניהם גם יחד.

זהו תהליך עדין ולעיתים קרובות גם מאתגר, אשר במהלכו נדרשים שני הצדדים לפעולה כנה ולהתמסרות לדרך – עם הזמן שחולף ועם התרגול שהופך מדוייק, מפגישה לפגישה נוצר כיוון להחלמה, שגם אם לעיתים לא מושגת במלואה, כזו המביאה את הצורך הראשוני ואת אלו שעולים אחריו – למענה נכון.

לתמיכה בדרך מעלה.

תרגול יוגה פרטני אינו טיפול רפואי, אלא שזוהי הדרך בה ניתן לעודד את המתרגל להרפא בעצמו, דרך דיוק והפניית המבט אל צרכיו שלו ושימוש בדרכים אותן מעביר לו המורה בכדי להגיע למקום בו ניתן להמשיך בחיים רגילים.